פרק 27 – למה לארפ?

על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם. 
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם. 
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט, או עמוד הגוגל+ שלנו.
היכנסו לעמוד האייקאסט כדי להירשם לפרקים עתידיים, או הרשמו ב-RSS לרשימות הפרקים עצמן.

לחצו להאזנה לפרק (או באתר iCast):

[audio:http://pod.icast.co.il/7ab8d178-57ae-4243-97b3-fc76e141ff33.icast.mp3]

אורח: דודי קאופמן

00:00
דבר הועדה למדרוג לשמירה על הסדר הציבורי.

00:26 פתיחה
מי זה דודי, למה אנחנו רוצים לדבר על משחקי תפקידים חיים, או בקצרה, לארפים (מלשון LARP, ר"ת Live Action Role Play).

2:06 מה בעצם קורה בלארפ?
לאורי יש ניסיון בלארפים, והוא ממליץ. דודי מסביר איך מתנהל לארפ, מנקודת מבטו של השחקן, מה עושים בו, ומה ההבדל הבולט ביותר ממשחק שולחני – אתה נמצא בגוף ראשון inplay כל הזמן. אתה הדמות שאתה משחק. יותר דגש על ההופעה – לנסות לסגל מראה, סגנון דיבור וצורת המחשבה של הדמות שלך.

4:02 חששותיו של שחקן שולחני
האם צריך לעמוד בסטנדרטים גבוהים? האם ילעגו לי אם לא אהיה מספיק תיאטרלי, אם סגנון המשחק שלי (מלשון acting) לא מספיק טוב?
התשובה היא לא – כי המשתתפים האחרים לא מצפים לזה, ולא דורשים את זה.
מהו Suspension of Disbelief, השעיית הספק.
בעצם מדובר בעיקר באילתור, פחות ב-act, וראו את הפרק שלנו על אלתור, וספציפית במשחקים שולחניים.
בנוסף, אתה יוצר את הדמות, אז אתה הוא זה ששם סטנדרטים לעצמך. אין במאי, ואין דרישות תסריט.
אורי מוסיף ששחקני תפקידים חיים בעצם לא שונים משולחניים בכך שמה שהכי חשוב להם זה הכיף, לא הדיוק או ה-"איכות".

8:09 איך יוצאים לאוף-פליי?
אם אני רוצה לצאת מהדמות במהלך לארפ, איך עושים את זה?
לרוב נמנעים, אבל במידת הצורך, הולכים למקום אחר כדי שלא לשבור את המצב החברתי. מהבחינה המעשית ביותר, כדי לצאת לאוף-פליי, אתה ממש יוצא למקום אחר.

9:20 איך אפשר לשחק גנב?
אם אני לא באמת טוב בלגנוב לך דברים מהכיס, אבל אני משחק דמות שאמורה להיות מצוינת בזה, איך עושים את זה?
כמו למשחקי תפקידים שולחניים, גם כאן יש מכאניקה – ובפן הזה, היא משמשת כדי לאפשר סימולציה של דמות בעלת כישורים שלי, השחקן, אין. יש כלים רבים לעשות את זה, כמו שיש הרבה שיטות שונות במשחקי תפקידים שולחניים.

11:04 סימנים מוסכמים בלארפים
יש כל מני סימנים (בתכל'ס, חוקים) שהפכו לפופולריים בקרב שחקני תפקידים חיים. למשל, אם אני מת, אבל רוצה לצאת מהאזור, אני קם ומצליב ידיים או מרים את הנשק באוויר, כדי שכולם ידעו להתעלם ממני. בלארפ 9 תהיה מסיכה לבנה שמטרתה להבהיר "אני מת, אני לא פה".

12:08 ליצור לעצמך ציוד לארפים
לארפים לרוב כוללים תחפושות, כלי נשק (מספוג) וכו'. אם אתה רוצה ליצור לעצמך כאלו, ניתן לפנות לקהילה ולשאול, או לחפש מדריכים – יש מלא, אם כי בעיקר באנגלית.
הנה למשל רשימת מדריכים מאתר הפונדק.
רקפת לוי
אפשר לעשות תחפושות מצוינות מדברים שמוצאים בשוק פשפשים, בגדים וחפצים יד-שנייה, ובהשקעה מינימלית, גם ללא ידע בתפירה.
בסוף הפוסט הזה מופיעים קישורים לקהילות הבולטות בארץ, אפשר גם לברר שם.

13:56 לארפים שלא צריך להתכונן אליהם
ראשית, יש לארפים שמתרחשים בימינו, ולא צריך להביא שום תחפושת כדי להשתתף בהם. הם נפוצים בכנסים. הנה למשל [דרקוניקון]
שנית, ניתן לשכור או לשאול תחפושות וכלי נשק.
תקן בתל"ן (מאתר "הסאגה מתחדשת" בביגור 13)

16:23 איך מנחים לארפ?
המנחה לעיתים נקרא גם מאסטר, או מריץ.
המנחה פחות בתפקיד מספר, ויותר בתפקיד שליטה במידע. הסיפור נובע מהאינטראקציות בין השחקנים, והוא מסוגל להשפיע עליו ולדחוף אותו לכיוונים שונים באמצעות הצגת חפצים חדשים, פרטי מידע חדשים, ודב"שים (שהם עוזרי מנחה, לרוב).
יש גם לארפים ללא מנחה, הכל נובע מהאינטראקציה בין השחקנים.
historical reenactment, זה שוס גדול בכל מני מקומות בחו"ל.

19:06 הסטגימה של אנשים רצים ביער עם חרבות
בעצם לא שונה מהסטיגמה של אנשים שיושבים במרתף של אמא ומגלגלים קוביות ורבים על בונוסים. שתיהן מציגות את שחקני התחביב באור שגוי, ובהכללה גסה שמפספסת את המגוון העצום שכל אחד מהתחביבים האלו מציע.

20:46 מנחים משתדלים שלא להתערב
מנסים לצמצם ככל האפשר במצב שבו אתה עומד מול המנחה ושואל אותו שאלה באוף-פליי. בדרך כלל, למשל, אם השחקן שכח משהו, אז גם הדמות שכחה.

22:00 איך מריצים משחק בכזה קנה מידה
הלארפ 9, למשל, נמשך 30 שעות על פני יומיים וכולל 150 איש (בינתיים!), ועוד כ-50 אנשי צוות, מהם 15 מנחים והשאר דב"שים או בתפקידי עזר. יש 9 קבוצות שחקנים נפרדות, על פני שני קילומטרים רבועים.
מדובר בפרויקט לוגיסטי רציני, שדורש שימוש במכשירי קשר, פגישות, שליחים ומערכות מחשוב כדי לוודא את אותה שליטה במידע עליה דובר מקודם.

25:12 עלילת העל היא רק חלק מהחוויה
בלארפ, החוויה האישית מקבלת חשיבות גבוהה מאוד, ואפילו אם לא "כולם יודעים" על מה שעשית אתה עם החברים, זה עדיין מגניב לך, וכל השאר לא משנה.
זה בפירוש ארגז חול.
הסיפורים שמספרים אחד לשני, אחרי הלארפ, על דברים מופרעים שקרו במהלך המשחק מבלי שמישהו בכלל ידע, הם חלק מהכיף. אורי מספר סיפור מגניב על קבוצת פיראטים מהלארפ הקודם שלו.
חלק גדול מזה נובע מתוך קנה המידה העצום – האינטראקציות שנובעות ממאות אנשים, האירועים שנוצרים באופן טבעי בסביבה כזו.

28:54 מה עם דפי דמות וקוביות?
לפעמים יש, לרוב אין.
לעיתים, כשצריך לברר אם הצלחת, עושים הפסקה קצרה כדי להשתמש בכלי אקראי כלשהו (קוביות, קלפים, משתנה ממשחק למשחק), ואז עושים המחזה של התוצאות.
דפי דמות חשובים בלארפ מאחר והם כוללים את הסיפור והאופי של הדמות, וזה כמובן חשוב במשחק שרובו גילום דמות. אבל במשחקים רבים הוא משמש גם בשביל הפרטים המכאניים שעליו, ובלארפ שרץ באופן מתמשך, כמו משחקים שולחניים, הדמויות יכולות לצבור ניסיון ולשפר את היכולות שלהן על דף הדמות. עריצה היא הלבנה.
בדרך כלל לא משתמשים במכאניקה למיומנויות חברתיות.

32:57 משחקים חיים בארץ
War for the Ring היה לארפ טולקינאי ארצי גדול לפני 10 שנים.
בארץ יש שתי קהילות שחקני תפקידים: "הצברית" וה-"רוסית", שהתפתחה על בסיס נורמות משחק נפוצות מברה"מ לשעבר.
הסאגה היא סדרת משחקים שנתית שרצה בידי האחווה, מטעם העמותה למשחקי תפקידים, לפני כמה שנים.
אורי ממליץ בחום על כל פעילות חברתית שבה מאות אנשים לוקחים חלק. ובוודאי אם זה משחק תפקידים!
דודי מציין שהפעילות החברתית בעצם מתחילה הרבה לפני המשחק – ב-9 למשל, הקבוצות השונות מתאספות ביחד חודשים מראש, למפגשי בירה, משחק, סדנאות יצירה ובניית דמויות, ועוד.

36:41 הלארפ 9
אפשר להירשם ל-9 עד יום המשחק כולל (לחצו כאן לפרטים), אבל כדאי להירשם בהקדם כדי להיות מקושר יותר. זה חלק גדול מהחוויה, אחרי הכל. ההרשמה היא באתר המשחק larp9.com. שישישבת, 16-17 החודש.
האירוע בפייסבוק, עם הרבה דיונים על המשחק.
איך אבק יכול להכחיד את האנושות?
הלארפ מופק בשיתוף ערוץ 8, במטרה להפוך לסרט – לא בדיוק דוקיומנטרי, אלא עלילתי, למרבה ההפתעה. צוותי צילום עוקבים אחרי דמויות שנבחרו מראש – לא דב"שים, אלא שחקנים לכל דבר – ובאמצעות כלי שליטה שונים המנחים יוודאו שיהיה להן סיפור מעניין.
בקשר לדאגה של יותם מהפרק הקודם, שחשש להשתתף באירועים בארץ בעיקר כי חשש שהם מלאים בילדים – הלארפ מיועד לגילאי 18 ומעלה.

44:58 לעקוב אחרי חדשות בתחום
הפורומים הכחולים
הצוות
Israeli LARP
הקהילה החופשית עושה לארפים רבים לצעירים, באזור כפר-סבא.
וכמובן, כדאי לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק שלנו או בגוגל+.

46:33 סיכום וסיום

47:23 תוספת אחרונה, לקראת אייקון
דודי מוסיף כמה פרטים על פרויקט "הבית" שיערך באייקון הקרוב.
האירוע מיועד למתחילים, בכל הגילאים (בקבוצות גיל), ואורך שעה בלבד, ללא צורך בשום הערכות מוקדמת. סבבה!

1 Comment on “פרק 27 – למה לארפ?

השארת תגובה