שורות פתיחה
"תסתכל, זה משחקי טקטיקה כאן."
"תעזוב את זה, זה משחקי מחשב."
"סליחה, זה משחקי מחשב כאן?"
"פה זה החנות של הפאזלים?" "לא, אבל זאת חנות למשחקי שולחן (מצוינים, מהנים הרבה יותר מכל פאזל ארור), "אה, אז אתה יודע אולי איפה חנות הפאזלים?"
"שיואו תראו, זה וורלד אוף וורקראפט!"
"יש לכם את הקופסא הלבנה של הירוז? עם כל המשחקים."
"איזה עלוב זה, עשו משחק לוח מסטארקרפט" "איזה חסרי חיים אלה שמשחקים בזה!"
"מה זה כאן, משחקי טקטיקה?"
"אתה יודע איפה אני יכול להשיג מונופל של הסימפסונס?" "באוטאקו כנראה, אבל יש לנו דברים טובים בהרבה ממונופול, אם תעדיף." "זה בסדר, אז איפה זה האוטאקו הזה?"
"תראה אורי, חנות שלמה בשבילך!"
"צריך לספר לדלית על המקום הזה, היא תמות עליו. היא מתה על כל המשחקים האלה מהעץ."
"זה הכל פה אסטרטגיה? זה לא בשבילנו מותק, זה חכם מדי."
מצבו העגום של עולם משחקי הלוח בארץ מביא לכך שרוב האנשים לא יודעים איך לעכל את המראה החיצוני של החנות שלנו. חלקם מקשרים אוטומטית למשחקי מחשב, (וזוכים לקריאה "זה לא משחקי מחשב כאן!", שלעולם אינה עוזרת בדבר), כמה מהאחרים נדבקים למילה "טקטיקה", כאילו "משחקי טקטיקה" ומשחקי שולחן הם היינו הך, וחלקם מתלהבים מדבר או שניים שהם מזהים, ואז ממשיכים מיד הלאה מבלי אפילו לחשוב כמה הנאה בעצם ממתינה שם בפנים.
נחשו אלו מהמשפטים נאמרו מחוץ לחנות, אלו מהם נאמרו בפנים, ואלו משפטים נאמרו ממש בזמן שהדובר שם חצי רגל בתוך החנות אבל עדיין לא בטוח שהוא רוצה להיכנס למקום המוזר הזה. בין העונים נכונה יוגרל (כולם ביחד:) זוכה שלא ענה נכונה.
שובר שוויון: נחשו כמה מדוברי המשפטים האלו מסוגלים עכשיו לשחק במשחק לוח מצוין שלא היה להם מקודם, בכך להכניס חוויה חדשה ומהנה לחיי משפחתם וחבריהם.
רמז: כוונו למטה.
אתה נשמע מאוכזב קמעה.
אני חושב שהעניין יפתר אם רק תשנו את שם החנות ל:"טקטיקה, כאן זה לא משחקי מחשב, אלא משחקי לוח – לא! לא רק משחקים אסטרטגיים וטקטיים, יש כאן מלא משחקים מגניבים! אתם בטוח תהנו מאחד מהם! בואו, תכנסו – אם יש מקום, כי החנות בטח נורא מפוצצת, כי זה אחלה שם לחנות". ואז גם לא תהיה בעיית החלון הקדמי המבלבל – כולו יכוסה על ידי הלוגו.
בנוסף: כיוונתי למטה, פגעתי ברגליים. עכשיו כואב לי. למה, ערן? למה?!
לפעמים אני חושב שכדאי לנו לשים בחזית החנות כמות גדולה של עוגות – מה שכבר הוכיח עצמו בעבר ככלי פיתוי רב עוצמה – ולקרוא לנו "קונדטוריה חנה". וכשאנשים יכנסו פנימה ויראו את המשחקים, זה כבר יהיה מאוחר מדי!
משחת שיניים עדיין לא ביקשו?
אני מציע לקחת את העיצה של ננסק, אבל להתקין מנגנון מאד מתוחכם בדלת הכניסה –
כך שאחרי שהם יכנסו לקחת עוגות – הדלת תסגור את עצמה ולא תפתח עד שיענו על חידה
לדוגמא –
" מהי קובית נקודות הפגיעה של הסייר במהדורה 4 ?"
או
" על איזה קלף מנצ'קין רשום Your dead, dead, dead, dead… any questions?"
🙂
האם אוכל לשאול איך אותו אורי הגיב לאמירה האינטיליגנטית?
לא זוכר, בטח משהו כמו "יא! בטח יש להם קול אוף דיוטי 4! … אה, לא, אין כאן משחקים בכלל, זה הכל פאזלים"