אל תדברו איתי על לימודים

אתמול דילגתי על מפגש עם חבורת המו"ד 4 שלי, כדי להריץ מו"ד 4 לאנשי המשחקיה ומופע צעצועי המין השוליים של קיטרו. הם לקחו את המשחק ברצינות הנדרשת ("אז איך אמרת קוראים למנטור שלנו, דובי וואן קנובי?"), גילמו משחק עומק ("כבר חשבנו על רקע לדמויות, הדמות של אבי ושלי הם מאהבים"), והביעו את הערכתם לשיטה החדשה ("הרגו את משחק התפקידים, הרגו אותו"). הציטוטים כמעט מדויקים, חוץ מדובי וואן קנובי, שמדויק לגמרי! ובסוף הוא עוד היה הרשע.

היה כיף לאללה, אם כי אשוב ואציין בפני הקוראים הנמנים על משתתפי אתמול בערב, שזה לא בדיוק היה מו"ד 4 באופן בו אמורים לשחק אותו – לא שזה משנה משהו, כמובן.

כמו כן הוספתי כאן בצד קישור להמלצות שאני מלקט מקריאת ה-RSS היומית שלי, הפניות לדברים שתפסו אותי במיוחד: החל מחדשות וכלה בתחתוני גברים, כלומר, ביקורות על משחקים! זיו, ארור תהיה. ארבע שעות באותו חדר עם זיו ואבי משבשות את הליך המחשבה התקין, אני אומר לכם.