עתיד עיתונות הגיימינג בארץ
יובל בירב העלה מאמר מערכת בבלוג מולטיפלייר של ויגיימס, שמתייחס לנקודה חשובה מאוד בעיתונות הגיימינג הישראלית, נקודה שכבר הרבה שנים חוזרת ומכה בנו על הראש (גם אני הייתי חלק מהברנז'ה הזעירה הזו, במשך כמה שנים). לכל מי שאיכפת מגיימינג, ובמיוחד מעולם משחקי המחשב, כדאי לקרוא. ולהגיב.
אין באמת צורך להגיב. התגובות למאמר, ברובן המוחלט, טיפשיות להחריד, וגם תגובותיו של יובל לא עולות על "אני יודע איך זה יותר טוב מכם" ו"רוב הקהל מפגר".
היי, היי, אני לא טוען שהקהל מפגר, אני טוען שאין קהל. ואני מנסה מאוד להתחמק מלנפנף בותק שלי בתחום סיקור המשחקים, אבל לפעמים פשוט הנסיון להסביר נקודה מסויימת יהיה כל כך ארוך ומסובך שזה ממש חסר טעם לנסות.
אני גם לא מסכים עם הטענה שרוב התגובות טפשיות להחריד.
זה שאתה כתב בגיימר, שחר, לא צריך לעוור אותך לגבי דיון שרלוונטי לכל מי שמסקר משחקי מחשב בישראל רק בגלל שהוא מתנהל בויגיימס.
קראתי את הפוסט. ומה שיש לי לומר הוא "הלוואי והיו 10000 שהיו קוראים כתבה על משחקי שולחן"!
IF YOU BUILD IT – HE WILL COME
לפני 5 שנים היו 5000 קוראים. היום, ואתה כותב זאת בעצמך, המספר הוכפל. תמשיך עוד, והמספר ימשיך לגדול. אם לא יהיה תוכן, אנשים לא יתרגלו לקרוא אותו. בדיוק כמו עם משחקי השולחן – אם לא יהיה איפה לקנות אותם, להתנסות בהם ולדבר על זה – לא ישחקו.
זה שהמודל הכלכלי שרצית לא מגשים את עצמו? חבל! זה יקח 3 שנים יותר ממה שהתוכנית העסקית הכתיבה. השאלה היא האם זה חשוב מספיק כדי לקבל את זה ולהמשיך ליצור תוכן, או שהכלכלה היא חזות הכל.
אצלי, האידולוגיה והכלכלה שלובות. לכן טקטיקה נפתחה, והיא אכן יוצרת שינוי מגמה. לאט לאט, אבל זה היה צפוי. גם ויגיימס יוצר שינוי. לאט מדי? אולי. אבל לא בונים הרגלי צריכה ביום, וכנראה שגם לא בכמה שנים.
ואגב, בהערת שוליים שולית – לפעמים הכתבות שלכם באמת תת-רמה. קצרות לאללה, כתובות ע"י ילד בן 10, לא ממש מספקות מידע מעניין ומעמיק. צריך לבחון גם את ההיבט הזה.