מלחמת הוורהאמר החדש

בימים אלו נסער עולם משחקי התפקידים (לפחות, נסער מעט) עקב יציאתה של המהדורה השלישית של משחק התפקידים של Warhammer, מבית Fantasy Flight. אותם FFG, שידועים בעיקר בזכות משחקים גדולים, יקרים, ומלאים בחלקים באיכות גבוהה, מנסים לחדש את עולם התפקידים באמצעות נקיטת גישה דומה: משחק התפקידים החדש של וורהאמר כולל קלפים (!), חלקי קרטון (!), וקוביות בצבעים שונים ועם סימונים מוזרים (!), בדומה למשחקי הלוח העשירים בפרטים של החברה.

האם זה טוב? האם זה רע? כמו מהדורה רביעית של מו"ד, יש רבים שנרתעים מהשינוי, סולדים מהמשחק פשוט בגלל שהוא שונה. מהומה קצרה התפתחה באתר חדשות התעשייה icv2, אחרי שהועלתה בו ביקורת לגבי המשחק מעורר המחלוקת, ובאופן מעורר מחלוקת למדי.

בביקורת מדבר ביל בודן על כך שהמשחק אינו מתקדם לכיוון הנכון של משחקי תפקידים בכך שהוא מתרחק מעולם האונליין, ולמעשה הודף אותו לגמרי – כדי להרחיב את וורהאמר החדש, תצטרך לקנות קלפים וחלקי קרטון, דברים שאי אפשר פשוט לרכוש כ-PDF, וזאת בניגוד למו"ד 4 ורוב משחקי המ"ת של הזמן האחרון. ביל מתלונן גם על המחיר הגבוה של 100 דולר (תלונה נפוצה במקומות רבים, אם כי ההדפסה הראשונה של המשחק, שיצאה לפני פחות מחודש, כבר נמכרה כולה), ולסיכום נותן לו 3 מתוך 5. אבל על משהו אחד הוא לא דיבר: על המשחק.

כפי שציין כריסטיאן פיטרסן, יו"ר FFG, במכתב התגובה ששלח למגזין, ביל בודן אפילו לא שיחק במשחק. הוא לא יכול היה להספיק, בהתחשב בכך שרק קיבל אותו ימים ספורים לפני כן, וגם, כמובן, העובדה שפשוט לא אמר מילה אחת על המשחקיות עצמה בביקורת שלו. פיטרסן עונה גם על כל הטענות שהעלה בודן, בתשובות מעניינות למדי, אך נכנס גם לקווים אישיים מול בודן, ללא צורך. כפי שעורך icv2 עצמו אומר בסוף המכתב, בהערה, אנשים אינטלגנטיים יגיעו למסקנות שונות וטוב שכך, ומומלץ ואף ראוי להתנגח בהן, אבל לא באדם שאמר אותן.

עד כאן בסדר, אבל האם וורהאמר החדש הוא משחק טוב או לא?! עוד לא ענו לי! טוב אם כך ששני בעלי חנויות משחקים שלחו דעות משלהם, בעקבות אותה התכתבות, כדי להציג קצת תכל"ס: הם העבירו את אירוע ההשקה בחנויות שלהם, שיחקו בו בעצמם, וראו את תגובות השחקנים וכמויות העותקים שנמכרו. ושניהם אומרים: זה אחלה משחק. האחד מתלהב ממש, השני אומר שזו הפתעה נעימה, ובסך הכל, מצדיקים את המחיר הגבוה; שחקני מו"ד קונים שלושה ספרי בסיס במחיר גבוה יותר מ-100 דולר, ובנוסף, שחקני התפקידים שרוכשים את וורהאמר הם אותם טיפוסים שמוכנים לשלם את המחיר הגבוה של משחקי FFG, כדי לקבל רכיבים איכותיים ומוצר בגימור גבוה.

אני, מבחינתי, מסוקרן עוד יותר ממקודם. FFG עשו צעד נועז לכיוון מפתיע באמת – עד כמה שטוענים שמו"ד 4 דומה למשחק לוח, וורהאמר החדש איננו רק דומה לו אלא מבוסס על קונספטים טהורים של משחק לוח. שילוב של ממש בין משחק תפקידים ללוח, ולמרבה ההפתעה, דווקא ללא מפת קרב, אלא בעצם השימוש בעזרים. אני רוצה לשחק בו, כמובן, אבל הסקרנות ממשיכה מעבר לכך – האם זהו כיוון חדש למשחקי תפקידים בכלל, או פלוק חד פעמי, משחק יחודי אחד בקרב רבים אחרים? אם זהו הכיוון החדש, אז תיווצר כאן הפרדה ברורה עוד יותר בין משחקי ה-"אינדי" (ובאופן כללי, כל אלו שנוצרים בידי חברות זעירות ונמכרים בעיקר ב-PDF וחנויות אינטרנט מתמחות), לבין משחקי תפקידים מיינסטרימים, שכן האחרונים ידרשו חלקים, אביזרים, מני דברים פיזיים שצריך להפיק באיכות גבוהה בהרבה ובכמויות גדולות בהרבה מכפי שיכולות החברות הזעירות לעשות.