הזדמנות שחבל לפספס

כבר הרבה זמן שאני משחק בבזאר ההדים, וכבר זמן מה שאני מנסה לנסות למשוך ממנו רעיונות לישום במשחקים אחרים. הבסיס המכאני שלהם פשוט למדי, והם עושים איתו דברים מופלאים, ומעבירים תחושות מעניינות, בצורה פשוטה וקצרה. וקצרה, זה חשוב. האמת שגם פשוטה חשוב. שתי תכונות הכרחיות כדי להצליח באינטרנט, אבל האמת היא, שגם בהרבה צורות משחק אחרות.

בימים אלו אני כותב ספר משחק, עבור הגדרה רחבה למדי של "ימים אלו", ומצומצמת למדי של "כותב", אבל בגדול, זה נושא שאני מתעסק בו כבר לפחות שנתיים. נכנסתי קצת לענייני ספרי המשחק באינטרנט, מסתבר שיש קהילה (לא מאוד מפתיע), מספר בלוגים שמוקדשים כמעט בלעדית לנושא (אני לא בהלם) ותחרות פרסים שנתית (סליחה?). אבל את זה נשאיר אולי לפעם אחרת, הפעם מדברים על בזאר ההדים.

הנה מכאניקה שחשבתי עליה עכשיו, ממש תוך כדי שגורשתי מחצר הקיסרית ומצאתי עצמי במושבות הקברים, משם התכתבתי עם מכרים מהעיר עד שהסקנדל שעשיתי נשכח ויכולתי לחזור.
אתם ממש חייבים לעצמכם לשחק בזאר ההדים, אגב.

בדרך כלל אני מעדיף לשמור קלפים קרוב לחזה ולא לפרסם את הרעיונות שלי מחשש שילקחו, אבל אני לא חושב שאעשה באחד הזה שימוש בקרוב. ואני גם אוכל לתבוע את התחת למי שינסה לגנוב ממני, אז מה איכפת לי, אני צריך את הכסף. ובנוסף, אני צריך גם להתכונן מנטלית לקראת יומני עיצוב משחקים שאני מתכוון להתחיל לעשות כאן בתוך כמה שבועות. 

 

הזדמנויות בבזאר ההדים

אז מה הרעיון. בבזאר ההדים, איפה שלא תהיה ומה שלא תעשה, יש שני סוגים של אירועים שאתה יכול לחוות: סיפורונים שנקבעים לפי המקום בו אתה נמצא, והזדמנויות, שהם מעין קלפים (יש ממש חפיסה ממנה "שולפים"), ולא קשורים למקום בו אתה נמצא, אלא רק לתכונות שלך. אפשר גם להחזיק מספר הזדמנויות, שנותרות איתך באשר תלך, או להיפטר מהזדמנויות מיותרות ולשלוף אחרת במקום. בגדול, אלו הם דברים כיפיים נוספים שאפשר לעשות, מעבר לעלילות המרכזיות בסיפור.

להזדמנויות יש מספר מאפיינים שהופכים אותן לאחד הדברים החביבים עלי במשחק:
1. הן מפתיעות אותך, בכך מפיגות מונוטוניות שעלולה להיווצר מחזרה על אותן פעולות בסיפורונים הרגילים.
2. הן יכולות להציע התחלה חדשה, כשמדי פעם מגיעה הזדמנויות שפותחות סיפורים שהופכים אחר כך לעולם ומלואו.
3. הן מזכירות לך חוויות שכבר עברת, בצורת הזדמנויות שאתה מקבל רק אחרי שכבר סיימת סיפור (המשחק זוכר לך את זה), ואתה, למשל, נפגש שוב פעם עם איזה אמן צעיר שעזרת לו בתחילת הדרך ועכשיו יש לו בקשה אליך.
4. הן נותנות בוסטים חשובים לתכונות, או ליתר דיוק, נותנות הזדמנויות (ובכן, כן) להיפטר מצרות שצברת לאורך הדרך, למשל על ידי הורדת הסקנדל, הפציעות או הסיוטים שפוקדים אותך, ובכך מאפשרות לך להמשיך לשחק מבלי להתעכב.
5. בדומה ל-3, הן מתקדמות איתך, וככל שאתה משתפר בתכונות וצובר מאפיינים חדשים כך מגיעות הזדמנויות חדשות, שדורשות כתנאי ראשוני שתעבור תחילה אירוע מסוים. בכך הן מעודדות אותך לסיים גם סיפורים שפחות מעניינים אותך, ולו בשביל שתוכל לראות לאן הסיפורים האלו יוכלו להוביל אותך הלאה. 
6. הן משאב שניתן לשמור לשעת צרה – ובמקום זמין וגלוי ממש מול העיניים כך שהן נשארות כשיקול כל הזמן; ולעיתים תחליט לשמור הזדמנות (ובכן, כן), שתתפוס לך חלק מהמקום המוגבל המיועד לכך, כי כרגע סיכויי ההצלחה שלך נמוכים אבל מעניין אותך לשחק אותה. כך או כך, הן גורמות לך לבצע החלטה משמעותית.
7.  כהמשך למה שנאמר לפני רגע, הזדמנויות שעוד קשה לך לבצע, או כאלו שמבטיחות תוצאות מעניינות יותר אם תשיג מאפיין חדש או חפץ כלשהו, מעודדות אותך לחקור את המשחק יותר לעומק או להשקיע בתכונות.

וכל זה, באמצעות מנגנון משחקי פשוט למדי. ישנן כ-500 הזדמנויות (אני מנחש), ואתה מקבל ערימה של 6, באקראי. אבל ישנו סינון, לפני הערימה: אתה מסוגל לקבל רק הזדמנויות שאתה עומד בתנאים שלהן. למשל, מעל 100 במיומנות שכנוע, או, הציל את הנסיכה ממוות באמצעות הריגת מרצחיה. והמשחק עשוי להבחין בין סוגים שונים של הצלת הנסיכה ממוות, אגב (אולי שכנעת אותם ללכת, אולי גילית שהיא בכלל לא נסיכה), מה שמתגמל אותך עוד יותר כשאתה מקבל הזדמנות שמרגישה כתפורה במיוחד בשבילך, ובאופן כלשהו מתחרט על כך שלא יוצא לך לחוות הזדמנויות שבונות על האפשרויות בהן לא בחרת.

אז בקיצור, זה נפלא.

הזדמנויות בספר משחק

את התכונות האלו ממש הייתי רוצה לאמץ לפורמט של ספר משחק. אז איך עושים את זה? ואיך עושים את זה פשוט?

פשוט, לא יודע. אני יודע פשוט למדי. אני בספק אם אפשר להגיע לפשוט ממש, כי הרבה מהתהליך המכאני הוא עבודה שחורה שהמחשב עושה בשבילך, אבל גם פשוט למדי יכול להספיק בשביל חובבי ספרי משחק מהסוג היותר גיקי, כלומר, אלו שמוכנים להשקיע מעט יותר מקהל המיינסטרים.

בטח תצחקו עלי, אבל רק עכשיו חשבתי להשתמש בחפיסת קלפים בתור חפיסת קלפי ההזדמנויות. לפני כן שקלתי לעשות אותן כקטעים בתוך הספר, ודווקא יש לי מכאניקה פשוטה לביצוע של דבר דומה, אבל זה יצא יותר כמו התקלויות משוטטות, בלי הרבה מהמאפיינים שאני רוצה לשמור מבזאר ההדים.

אז לוקחים חפיסת קלפים. מאחר וכבר הפכת אותה לאביזר נדרש לשימוש עם ספר המשחק, כדאי כנראה שזו תהיה המכאניקה היחידה שלך, כי אם מוסיפים גם קוביות, אתה כבר מסבך עניינים יותר מדי. אבל זו דאגה לזמן אחר.

אז לוקחים חפיסת קלפים, כמו שאמרנו. והנה הקטע: לא משתמשים בה. שמים אותה בצד, ומבקשים מהשחקן ליצור לעצמו חפיסה שמורכבת רק מקלפי עלה ויהלום, ורק מקלף אס ועד נסיך. את המיני-חפיסה הזו מערבבים, וזו חפיסת ההזדמנויות שלך. מדי פעם אתה מתבקש לשלוף קלף – אולי כל פעם שאתה יוצא לאזור כללי כלשהו, או כשקטע כלשהו אומר לך, או כשהוא אי-זוגי, או וואטאבר. אתה יכול להחזיק עד שלושה. נגיד. 

בסוף הספר, לצד דף הדמות הקיים תמיד, יש גם רשימת קלפים ומשמעותם. והנה עוד שטיק: הקלפים הם סוג של מילות מפתח (מי ששיחק בלשחק באור המנסרה או סדרת Fabled Lands מכיר את הרעיון) . סיימת איזו עלילה? אתה מתבקש להוסיף קלף מסוים לחפיסה. מעכשיו גם הוא יכול לצאת לך, ויכולים לקרות דברים חדשים.

אפשר להמשיך ולשייף את הרעיון, יש לי כבר כמה מחשבות בנושא, אבל זה הבסיס. סימו לב שהוא מיושם לספר משחק מאוד לא קונבנציונלי – הרבה פחות "אתה הולך ימינה ופוגש גובלין", והרבה יותר כמו בבזאר ההדים, מעין אבסטרקטי ואמורפי. איך בונים כזה ספר משחק, זה כבר סיפור אחר. איך הופכים את מערכת הקלפים הזו לישימה בספר משחק סטנדרטי? גם זה סיפור, ומעניין, אבל כבר לא נפרט אותו כאן.

4 Comments on “הזדמנות שחבל לפספס

  1. לגבי הקטע עם הקלפים, יש את זה ב-LOOM. השיטה עובדת על זה שיש חפיסת קלפים ואפשר לעשות איתה מה שרוצים.
     

  2. לטעמי, זה יותר מידי overhead לספר משחק. זה אפילו אולי יותר מידי למשחק תפקידים שולחני. זה משהו שקשה להעביר מפלי סשן אחד לשני בלי יחסית הרבה זמן הכנה וניהול חשבונות.

  3. יהודה, לאזה Loom אתה מתכוון? לא למשחק המחשב, אני מניח.
    פסקי, מה צריך לנהל פה? יש לך חפיסה, ויש לך ארימת קלפים שיושבת בצד. לאט לאט דברים עוברים מהצד לתוך החפיסהף אם הבנתי נכון. תמכור עם הספר קופסת קרטון קטנה לקלפים עם חוצצים וסגרת את הסיפור. לא צריך ניהול חשבונות.
    לגבי בזאר ההדים, סיחשקתי קצת, אהבתי את הכתיבה, אבל המשחק לא החזיק אותי. יותר מדי הרגשתי שמה שאני עושה לא משנה ורפטטיבי. יכול להיות שזה ככה בהתחלה ולא בהמשך, אבל זה פשוט לא תפס אותי.
     

השארת תגובה