אמונה – אני לא חושב שהמילה אומרת את מה שאתה חושב שהיא אומרת
ראו זאת כפוסט המשך ל-"אתאיזם – איפה שמים את ה-'לא'". בדומה לבלבול הסובב את ההגדרה "אתאיזם", שגורם לרבים – אתאיסטים ואחרים – להאשים זה את זה בכך שהם טוענים ככה או אחרת, ותוך התמקדות רבה מדי במשמעות המילה ומעטה מדי בעמדות שבתכל'ס מחזיקים בהן, ישנו גם בלבול איום ונורא סביב המילה "אמונה", אך כאן המצב הפוך לגמרי. אנשים משתמשים במילה אמונה מבלי להיכנס לפרטים לגבי משמעותה, וזורקים אותה לתוך הדיון as-is, בעוד שלמעשה היא טעונה ממש, רק שאף אחד לא מכיר בכך.
כי עיקר הבעיה היא, שכשאומרים בעברית "אמונה", מתכוונים לשני מונחים שונים.
אנסה להמנע מהגדרות פילסופיות עמוקות, כי למי יש כוח. ההגדרות בוויקיפדיה (אנגלית; בוויקי העברית יש את אותו הבלבול, וחבל) עובדות יופי, ואשתמש בהן כבסיס.
האמנה (belief) היא המצב התודעתי בו אדם תופס דבר מה כנכון. זהו מושג שמקורו בפילוסופיה, עד כמה שאני יודע, ולכן אין זה פלא אם לא שמעתם אותו מעולם עד היום. ממש חבל שלא מלמדים את זה בבית ספר, אבל אין מה לעשות.
במובן הזה, אני מאמין שאני עכשיו יושב על כיסא, אני מאמין שאישתי אוהבת אותי, ואני מאמין שכדור הארץ כדורי. כשאני מדמיין חד-קרן, אני מאמין שאני מדמיין אותו – אבל אינני מאמין בו. אין לי האמנה בקיום חד-קרן, אלא האמנה בקיומו של דימוי של חד-קרן. מבחינה מעשית, הרבה מאוד מהמחשבות שלי הן בעצם האמנות.
שימו לב שאפשר להחזיק בהאמנה לגבי משהו שאיננו אמיתי. אנשים משוגעים עשויים להחזיק בהאמנה שהם נפוליאון. זוהי האמנה שגויה, אבל אפשרית. האמנה היא רק המצב התודעתי שמשהו נכון, בלי קשר, בעצם, למצבו העובדתי במציאות. ("ידע", אגב, מוגדר בתור האמנה נכונה ומוצדקת. כלומר, האמנה שגם תואמת את מצב העניינים בעולם, וגם יש לי הצדקה להחזיק בה. למשל, מי שמאמין שהוא נפוליאון, לא יודע שהוא נפוליאון – הוא רק מאמין בכך. אבל בגלל שזה לא נכון, זהו אינו ידע [תחת הגדרה זו, שהיא אחת הנפוצות ביותר]).
אמונה (faith) היא סוג של האמנה – ספציפית, כזו שאינה מוצדקת. אולי אמיתית, אולי לא, אבל אין לי הצדקה להחזיק בה. אני מאמין שיש לי דינוזאור במקרר. למה? ככה. אני לא יכול לתת הצדקה, לתת סיבות לכך שאני מחזיק באמונה הזו. אם הייתי יכול – למשל, מישהו מכר לי "ביצת דינוזאור" שנראית משכנעת, ושמתי אותה במקרר – זו כבר לא אמונה, אלא האמנה מוצדקת (אולי אפילו ידיעה, אם זוהי באמת ביצת דינוזאור, כי אז זו האמנה אמיתית ומוצדקת). למשל, אם מישהו יוכל להוכיח את אלוהים, או להציג את קיומו באופן עובדתי, אין יותר צורך להאמין בו – בזכות ההוכחה, אפשר לדעת שאלוהים קיים. אם אני יודע משהו, אינני מאמין בו; אם אני מחזיק באמונה כלפי משהו, אני עושה זאת ללא שום הצדקה, ולכן לא יכול לדעת אותו.
אני אתאיסט גמור, אבל אינני מאמין (faith) שאין אלוהים. אני פשוט לא מחזיק בהאמנה, וגם לא באמונה, שאלוהים קיים. בכך אני אתאיסט במובן הפשוט ביותר – אדם שאין בו את ההאמנה הספציפית "אלוהים קיים". באותו אופן, אין לי האמנה או אמונה בחדי-קרן. אני הולך למקום אליו מצביעות העובדות והעדויות – כלומר, אני בהכרח מחייב את עצמי רק לדברים שיוכלו להפוך לידע, ולעולם לא לאמונות (כי עובדות, כאמור, מביאות להצדקה, ולכן, בהכרח, לא לאמונה).
כאשר פונים להשתמש במילה "מאמין" בדברים יומיומיים יותר, כמו למשל "אני מאמין שאורי לא משקר לי, ובאמת קוראים לו אורי", זה כבר עניין של אמון. בגדול, לצורך העניין כאן, "אמון" הוא המוכנות לקבל את הדברים שאומר אדם X בתור אמת. אמון נובע מניסיון – אם חבר שלי אומר לי שהכלב שלו חולה, אני מאמין לו, כי כבר שנים ארוכות שחבר שלי אומר לי דברים שהתגלו כנכונים. בנוסף, הניסיון מראה לי שאנשים באופן כללי נוטים להגיד את האמת, ושלחברה יש נורמות מסוימות (בכך למשל איני מפקפק שלאורי קוראים אורי – האמון במערכת החברתית גדול כל כך, שאני צריך סיבה טובה בכלל להתחיל לפקפק בו).
כל אלו הן האמנות, ואפילו ידע, מאחר והן מוצדקות, כאמור, בזכות הניסיון. הניסיון מספק לי עובדות המצדיקות את האמון שאני נותן באדם X.
בואו נסתכל על שני מצבי קיצון של אמון, כשאני מתבקש לתת אמון ללא סיבה, וכשאני מתבקש לסמוך על אמון יותר מדי:
1. פתאום מגיע אלי אדם זר לגמרי, ואומר לי שהוא אח שלי, ומבקש שאלווה לו 500 ש"ח. אם אני מסכים, אם אני מוכן לתת בו אמון, הרי שאני עושה זאת מתוך אמונה (faith) בלבד. זו דוגמא לאמון גרוע, כזה שהוא האמנה שאינה מוצדקת. אני חושב שכולנו נסכים שזהו אמון עיוור, טפשי, מזיק. שהרי ארצה לראות הוכחות (עובדות) לכך שהוא באמת אחי. אני רוצה הצדקה להאמנה הזו, "X הוא אח שלי". אני רוצה לדעת שזה נכון, לפני שאנקוט בפעולה על בסיס הפרטים האלו.
2. חבר שלי אודי מגיע בריצה ומספר לי שנחטף בידי חייזרים לעולם שכולו גלידה. יש לי המון אמון באודי, חבר טוב, אבל הטענה שלו שוברת את הדברים שאני יודע לגבי העולם, באופן קיצוני מאוד. ההפרש המוגזם הזה, בין הידוע לבין הנטען בידי אודי, הוא סיבה טובה להתחיל לפקפק בו (כמצוין מקודם, יש גבולות לאמון, והנה אחד ממש כאן). אני אבקש מאודי הוכחות, כדי להצדיק את דבריו, כדי שאהיה מוכן לקבל אותם כנכונים. אם, משום מה, אני מוכן לתת בו אמון מוחלט כל כך עד שאסכים לחלוטין לקבל כאמת את כל מה שאמר, פשוט בגלל שהוא חבר קרוב שלי – אז אני אדיוט, מסיבות שכבר צוינו.
לעולם אין זה נכון להחזיק באמונה (faith). כל האמנה שלי, ארצה להצדיק אותה, תמיד. האמנה חסרת הצדקה היא, בפשטות, סכנה לתהליך המחשבתי התקין. לצערנו, המוח שלנו דווקא מחווט היטב לספוג ולייצר אמונות; בעולם אידאלי, בכלל לא היינו מסוגלים להחזיק בהן! שהרי אין שום סיבה טובה לעשות זאת – זה כל הקטע איתן.
התחילו להשתמש במילה "האמנה" במקומות הנכונים, ולהבדיל בין האמנה מבוססת לכזו שאינה מבוססת, ותחסכו לעצמכם זמן ומאמץ. אמן.
חבל שלפוסט הזה לא יהיו יותר צפויות בכל חייו האינטרנטיים מאשר לקליפ של ג'סטין ביבר בשתי הדקות הראשונות להעלאתו ליוטיוב.
דווקא יש חשיבות גדולה לאמונה בחיים שלנו, במון היומיומי. אתה לא מסוגל לפקפק ב*כל* דבר ולחפש *כל* הזמן צידוק לדברים. אתה מאמין בדברים רבים בלי לחשוב על הצידוק שלהם, בין השאר מכורח ההרגל. לדוגמה, שהרצפה לא תיפול מתחת לרגליים שלך, גם בלי לבדוק פעילות סיסמית.
בדיוק בגלל זה העלתי את עניין האמון – הניסיון הוא הצדקה מספקת כדי שההאמנות האלו יחשבו כמוצדקות. הריצפה לא תיפול מתחת לרגליי, כי היא לא עשתה זאת מעולם; זה מספיק לי לצרכי חיי היום יום. ההסתמכות על הניסיון (ועל המון דברים אחרים, למשל סטריאוטיפים אישיותיים) מהווה קיצור דרך הכרחי לחיי היום-יום שלנו, כזה שאנחנו עושים כל הזמן. אבל קיצור הדרך הזה עדיין מוצדק.
אם כי לא תמיד, וכאן בדיוק מגיעה חשיבותם של החשיבה הביקורתית ןשל המדע, שבוחן דברים לעומק, כי קיצורי הדרך מובילים לעיתים למקומות לא נכונים.
או בקצרה:
"הריצפה לא תיפול מתחת לרגלי" היא האמנה מוצדקת, לא אמונה חסרת הצדקה. היא מוצדקת בזכות הניסיון, שמראה לי שזה לא קרה מעולם. הניסיון אינו אמין במיוחד, אבל הוא אמין מספיק בשביל חיי היום-יום. כשרוצים לברר מה המצב באמת, ולא רק מה נוח לי לחיות איתו כרגע, הניסיון לא מהווה הצדקה מספקת. זהו ההבדל הגדול בין המדע לבין היום-יום: דרישה לראיות מסטנדרטים גבוהים יותר.
תענוג לקרוא – מסכים לחלוטין כקולגה אתאיסט. אין לי את כל התשובות כמובן, אך לכשתיתקבלנה התשובות, הן תגענה מן המדע ולא מאיזה מקור רליגיוזי.
כן אבל…
יש במושגים האלה טיפה יותר סוביקטיביות ממה שאתה מנסה להציג, הפרשנות שלך למילה אמונה נכונה במיסגרת הכללים שבחרת להציב. במיסגרות אחרות אולי לא. אני אנסה לתת דוגמאות לכוונתי משני העולמות.
תחילה ניקח אדם דתי או כמו שאנו קוראים לו אדם מאמין ונשאל אותו האם הוא מאמין בקיומו של אלוהים או האם הוא יודע שאלוהים קיים. התשובה היא כמובן שהמאמין יודע שאלוהים קיים. וההוכחות של לכך אולי לא עומדות בסטנדרטים המדעיים ל"הוכחה" כפי שאתה ואני תופשים אותה אבל בשבילו הן הוכחות לכל דבר ועניין.
והדוגמה השניה היא, אם נמשיך את השיחה הדמיונית אם אותו אדם "מאמין" יכול הוא לשאול אותי, אטאיסט מן השורה: האם אתה מאמין או יודע שכדור הארץ מסתובב סביב השמש? ובכן הייתי ממש רוצה להגיד לו "כן אני יודע!"
אבל לצערי אינני אסטרונום ולא מטמטיקאי, אף פעם לא בדקתי ולא חיפשתי הוכחה מדעית לכך בעצמי. ואני בספק אם אלה שלימדו אותי את העובדה הזאת ואלה שלימדו אותם ואלה שלימדו אותם וכן הלאה דורות רבים אחורה, אכן בדקו בעצמם את העובדה. אם כן אני מאמין או יודע?
ובכן אסיים ואומר שבשביל אדם מאמין אלוהים הוא עובדה לא פחות מהריצפה שלא נופלת מתחת רגליך ויש לו נסיון של דורות רבים מאחוריו כהצדקה להאמנה זו.
"במיסגרות אחרות אולי לא."
בהחלט צודק. הפרשנות שלי נכונה במסגרת ההגדרות שהגדרתי, שהן הגדרות מקובלות בפילוסופיה, אם כי ממש לא היחידות. כל אחד מוזמן להציג את ההגדרות שלו, ולהסביר מדוע הן טובות יותר מאלו. כאמור, לא המצאתי את אלו – ואני חושב שהן אחלה, ושיש מגוון סיבות טובות להשתמש בהן.
"התשובה היא כמובן שהמאמין יודע שאלוהים קיים."
אז הוא טועה. אדם יכול להגיד משהו, להאמין בו ממש, וזה עדיין לא נכון. השאלה היחידה היא, מה נכון, מה אמיתי.
"לא עומדות בסטנדרטים המדעיים ל"הוכחה" "
לא עומדות בשום סטנדרטים. כמי שמתעניין מאוד בנושא, נחשפתי לכמות גדולה מאוד של טענות המנסות להוכיח את אלוהים. אף אחת מהן לא הצליחה. לא בגלל שאני נורא נגד הרעיון, או שאני אדם אטום, או רשע או וואטאבר – הן פשוט לא מחזיקות מים בבדיקה לוגית או עובדתית. בחיי, יש רשימה שלמה שלהן, עם הסברים מפורטים.
בכל תחום אחר בחיים אנחנו דורשים הוכחות ראויות. רק כשמגיעים לישויות עליונות, פתאום אפשר להנמיך סטנדרטים לאפס? למה? אם הדתי בוחר להנמיך את הסטנדרטים שלו מתחת לכל ביקורת כאשר הוא ניגש לשאלת האלוהים, זו בעיה שלו. הוא עדיין טועה. אם הייתי טוען בכל תוקף שכל הבננות הן חייזרים, אבל לא הייתי מראה שום סיבה הגיונית לכך, היית אומר שאני טועה. אפילו שאני נורא נורא מאמין – מה זה משנה עד כמה אני מאמין? איך זה רלוונטי, חוץ מאשר מהבחינה החברתית, ההשלכות התרבותיות?
אתה יודע שכדור הארץ מסתובב סביב השמש. לא צריך להיות אסטרונום ולא מתמטיקאי. ראה את ההערה שכתבתי לערן, לפני תגובה אחת. רק צריך להשתמש באמון (שוב, יש סיבה שהתייחסתי לאמון בכתבה שמדברת על האמנה ואמונה), ואתה מוצדק בכך. אני מאמין שהצילומים מהחלל אמינים, אני מאמין שההסברים שקיבלתי על מהות כוח הכבידה וצורת כדור הארץ אמינים, אני מאמין לכל מה שאמרו לי על אופטיקה ולמה יש אופק וכן הלאה. ואני מאמין לכל אלו במובן של "אמון". אני נותן אמון במדענים, אנשי חינוך, והתרבות האנושית ככלל, שלא שיקרו לי. במקרה, בתור מי שאיכפת לו מהאמת עד מאוד, אני גם מבין איך המדע עובד, מה שמגבה את האמון שאני נותן במי שמשתמש בו ככלי – אפילו אם לא עשיתי את זה בעצמי. אמון הוא תכונה מועברת.
אם באמת רוצים, אפשר ללכת למצב הקיצון עוד יותר ולשאול "האם אני מאמין בחושים שלי?" וכו', וממש ללכת עד לבסיס של הבסיס. זה אחלה, פילוסופים עושים את זה מאות שנים. העדפתי, כאמור בכתבה, שלא להיכנס לזה כאן, אלא לדבר על שימוש יומיומי.
אני מסכים לחלוטין עם המשפט האחרון שלך. הוא באמת מאמין. וזה שבשבילו זו עובדה, מעיד על כמה שהסטנדרטים שלו נמוכים במידה מזעזעת, בשאלת האלוהים, עד שהוא מוכן לקבל את קיומה של ישות מבלי שום הצדקה מוצלחת (ואני מזכיר, אין הצדקות מוצלחות. לו היו כאלו – גם אני הייתי אומר שיש אלוהים). כשאני כתבתי ניסיון בכתבה, התכוונתי אך ורק לניסיון אישי – סיפוריהם של "דורות רבים" לא שונה ממדענים שאומרים לי שכדור הארץ עגול. זה מישהו אחר שאומר לי משהו, ואני צריך למצוא הצדקה לאמון שאני נותן בו. למה להאמין למדענים? כי הם משתמשים בשיטה המדעית. למה להאמין לדורות הקודמים? כי הם ממש משוכנעים שזה קרה. לא מוצדק מספיק בעיני. וזה שזה נחשב מוצדק בעיני האדם הדתי זו בעיה.
יש לי קצת התנגדות לכך שאתה אומר "לעולם אין זה נכון להחזיק באמונה". תקווה היא סוג של אמונה.
אוקי, הבנתי, לאנשים יש בעיה עם ההצהרה הסופית, אוקי, הסברתי כבר שמדובר בטריק רטורי להדגשה, בואו נדבר על דברים אחרים.
(תקווה חסרת ביסוס היא טפשית. תקווה המבוססת על סיכוי לשינוי, היא מניע מוצדק לפעולה).
ע"פ איך שאני רואה את העולם, בצורה הבסיסית ביותר, גם הוכחה מדעית לא בהכרח מראה את המציאות. בלי שום קשר לפעמים שבני האדם הוכיחו לוגית שדברים הגיוניים ונכונים, על אף שהם לא היו כאלו (כמו לדוגמה שבתקופת העבר היו בטוחים שכדה"א שטוח, והתנהלו ויכוחים בין מדענים בעניין, כך גם ההוכחות והכלים המדעיים הם יחסיים לתקופה), גם הלוגיקה והעובדות עצמן נתונות לדיון – הרי כבר ממזמן אנחנו יודעים שלא כל מה שאנחנו רואים היא המציאות המדויקת, ובכדי לתפוש את העולם אנחנו נאצלים להיעזר במכשירי מדידה, ומעבר לכך גם בפיזיקה המדורנית שכל פעם משנה את עצמה עם איזו תורה חדשה משנה את כל אופן הפעולה של העולם. כבר קשה לדעת מהי המציאות האמיתית, והאם עצם העובדה שכמה אנשים (אהמ, אנשי כדור הארץ) רואים וחווים את העולם כפי שהוא, אומר בהכרח שזאת המציאות האמיתית, או שזה בכלל לא משנה לנו (ברור שזה לא משנה לנו, אבל עדיין נחמד לחשוב על זה).
הרעיון של כל הדעה שלי בעניין ה"עובדות", הוא להראות שגם לא בטוח יש לנו על מה להסתמך בתור אמיתי.
"הוכחה מדעית לא בהכרח מראה את המציאות"
אף אחד לא אמר "הכרח". אין 100% בשום דבר, גם במדע, גם בהוכחות. יש רק סטנדטים גבוהים יותר או פחות.
"היו בטוחים שכדה"א שטוח"
ראשית, זה לא ממש נכון (עד כמה שאנחנו יודעים, הרבה מהתרבויות העתיקות ביותר ידעו שהוא עגול), והויכוחים שהתנהלו בעניין לא היו מדעיים בשום אופן. הם היו אולי מושכלים, או פיקחים, או חכמים או משהו, אבל לא מדעיים. "מדע" הוא כינוי למתודה מסוימת, שנוצרה רק במאתיים השנים האחרונות.
כמו כן, בני האדם לא "הוכיחו לוגית שדברים הגיוניים ונכונים" כשזה נוגע לכדה"א השטוח. אם הם חשבו שהוא שטוח, הרי שהם השתמשו בראיות לא מספקות, שכן היום אנחנו יודעים להגיד שהוא אינו כזה. אז נכונים, הם לא היו. אולי הטיעונים הלוגיים היו בנויים נהדר, אבל זה לא משנה – לוגיקה לא מסוגלת להגיד מה קיים בעולם באמת.
"גם הלוגיקה והעובדות עצמן נתונות לדיון"
בערך; בוודאי.
"כבר קשה לדעת מהי המציאות האמיתית"כאמור, כבר מהשנייה הראשונה קשה לדעת מהי המציאות האמיתית, ולעולם לא נדע באמת. אין 100% במדע, אין "הכרח" ואין "מוחלט". יש רק "יותר קרוב, יחסית".
"האם עצם העובדה שכמה אנשים (אהמ, אנשי כדור הארץ) רואים וחווים את העולם כפי שהוא, אומר בהכרח שזאת המציאות האמיתית, או שזה בכלל לא משנה לנו (ברור שזה לא משנה לנו, אבל עדיין נחמד לחשוב על זה)."
אתה רציני? זה ממש ממש משנה לנו. בגלל זה אנחנו מנסים להגיע למציאות האמיתית, כי זה משנה מאוד!
"הרעיון של כל הדעה שלי בעניין ה"עובדות", הוא להראות שגם לא בטוח יש לנו על מה להסתמך בתור אמיתי"
לא בדיוק. אתה טוען שאין לנו על מה להסתמך באופן מוחלט והכרחי כדבר האמיתי, אבל, כאמור, אף אחד לא דרש (וזה יהיה טפשי לבקש) משהו מוחלט והכרחי. אנחנו יכולים רק לנסות הכי טוב שאפשר. אנחנו משתמשים בעובדות (ללא מרכאות כפולות, הן באמת עובדות) כדי לנסות ולהבין מה קורה סביבנו. אנחנו טועים כל הזמן בתהליך הזה. אנחנו מבינים דברים חדשים לגבי העובדות כל הזמן. אנחנו מגלים עובדות שבכלל לא הכרנו, כל הזמן. ולכן אנחנו משנים את תפיסת עולמנו, כי ברור שמה שיש לנו כרגע אינו האמת. גם ברור לנו שהדבר החדש אליו החלפנו את התפיסה, גם הוא לא האמת. זה ברור לנו, בגלל שאי אפשר להגיע באופן מוחלט לאמת, וכאמור, זה בסדר גמור.
אוסיף ואומר גם שאיני חושב שהלוגיקה, בייחוד במצבה היום, *אינה* עניין של דעה או נתונה לדיון.
"אם A=B אז B=A" היא אמירה לוגית מוחלטת, ואם יש ויכוח בעניין, אז או ששני הצדדים לא מבינים את האמירה, או שהם חיים במציאויות שונות.
1) קודם כל, כל הכבוד על הפוסט, הרבה ויכוחים היו יכולים להימנע אם רק היינו סגורים על אטימולוגיה.
2) ""האם עצם העובדה שכמה אנשים (אהמ, אנשי כדור הארץ) רואים וחווים את העולם כפי שהוא, אומר בהכרח שזאת המציאות האמיתית, או שזה בכלל לא משנה לנו (ברור שזה לא משנה לנו, אבל עדיין נחמד לחשוב על זה)."
אתה רציני? זה ממש ממש משנה לנו. בגלל זה אנחנו מנסים להגיע למציאות האמיתית, כי זה משנה מאוד!"
אני חושב שאורי התכוון להיבט הפילוסופי היותר עמוק שאומר שכל תפיסת העולם שלנו היא סובייקטיבית, ואם יש אמת אובייקטיבית טהורה (שהוא הגדיר "המציאות האמיתית") יכול להיות שהיא בכלל לא קשורה לאיך שאנחנו תופסים את העולם ולעולם לא נגיע אליה. וכשהוא אמר שזה בכלל לא משנה הוא התכוון לכך שאיך שאנחנו תופסים את העולם זה בעצם מה שחשוב ועלינו להתקדם בתוך התפיסה הזאת, כלומר בתוך מה שאנחנו קוראים לו מציאות ובזה ברור שהוא צודק.
כן, בהחלט צודק. בדיעבד הבנתי למה הוא התכוון שם.
שככה יהיה לי טוב, אני חושב שבינתיים עשו תיקונים בערך בוויקיפדיה ועכשיו הוא הרבה יותר טוב. יאי וויקפדיה!
ויקיפדיה!!!
הידד.
טוב לחזור לקרוא ולהתרענן. זאת אחלה רשומה.
ממש ממש.