עוד לא בריטי \ מילים ולחן, אודי יוגב (לא הוא)

לקראת קצה ה-Northern, בפינצ'לי מרכז,
יושב לו ערן ובביתו מאושפז, 
כבר שבוע וחצי מצונן וחולה,
את הפואמה הזו הוא כתב תוך כדי. 

אנחנו יושבים פה כבר שלושה חודשים, אני ואשתי סך הכל מרוצים,
הדירה מקסימה, יש בידור לשעות פנאי, וגם השכנים נעימים בעיני, 
אבל מה, מסתבר, וזה כלל לא להיט, שכולם כאן דוברים כל הזמן באנגלית.

[פזמון] אני גר כאן מלא, גם אם עוד לא מיליון, אבל עדיין זה מוזר שאני גר בלונ-דון

הערב הרגשתי טוב יחסית, אז יצאתי לרחוב למכולת הטורקית,
וזה שיש כאן מלא מהגרים, מבחינתי רק מוסיף ללילות הקרים,
את אותה התחושה שמדי פעם חוזרת – מה אני בכלל עושה בממלכה המאוחדת?

שיט, אני באנגליה, זה מקום שמבקרים, מגיעים במטוס ואחר כך חוזרים,
זהו הרגש שמדי פעם מופיע, אם כי לא בדיוק נגיד שמפריע,  

אני עדיין ממיר פאונד לשקלים, מסתדר עם הפני והמטבעות השונים,
אבל רק בגדול, כאילו, לא תמיד, לא אוכל לתת צ'יינג' בהתרעה פתאומית,

מהסלנג המקומי מכיר רק מילה, כולם אומרים "מייט" במקום "הי אתה",
בעצם גם "צ'ירז", במקום פשוט ביי, בשונה מארה"ב ומוזר למדי,
וכולם מצפים שתבין מה אומרים, אתגר לא פשוט גם ללא מבטאים,
וכאלה שונים לא חסר להם כאן, וחשבתי שאנגליה אוחדה כבר מזמן! 

ומה עם האוכל, מה הקטע הזה, איפה החבאתם את כל הקפה?
איפה קולומביאני עם ארומה רכה, למה רק רד-מאג וגולד ודה-נאדה?
תה לא חסר כאן, המדפים עמוסים.  זה מדהים עד כמה שאתם טיפוסיים.
ומלפפונים חמוצים? ופסטרמה זולה? במקום זה, יש רק האם עד לאן שהעין רואה.

והקור פה, יא אללה, מקפיא שועלים! מי חשב שאתלונן על קור וגשמים!
ישראלי טוב מתלונן על לחות, אך גם בדאגה לשלילת אזרחות,
עלי להודות ובפה מלא – גם היובש לא שוס, אני כבר לא מפלה.

אבל,

אבל בכל זאת התרגלתי למיקום הגרשיים.
האצבע נשלחת אוטומטית לשתיים,
כי כאן במקלדת השטרודל תקוע, במקום די מוזר ליד שיפט ימני, החליף הוא מקום עם גרשיים – מדוע? בחיי שאין לי הסבר הגיוני.
אל תשאלו אותי למה, וגם לא אכפת לי, כי עם זה לפחות, עם זה הסתדרתי.

ואם את הגרשיים הצלחתי טו מאסטר, אנד איי מנג' טו פיט אול מיי פילינגז אין ריים,
אין אה פורם, וואן ווד הופ, איזנט דט אה דיזסטר, וול… מייבי דיס אינגלנד פינג וויל קאם אין דיו טיים.