מבצר הגמדים: רשומות פרד אמיץ

Dwarf Fortress הוא אחד המשחקים המרשימים ביותר בעולם כיום. לא רק בכמה שהוא מכוער – אם כי הוא ללא ספק מהמכוערים שבהם – אלא בעיקר בעומק המשחקיות שהוא מציע. מטרתך היא להתחיל מושבה של גמדים גולים, לעזור להם לעזור לעצמם, ולשרוד לאורך השנים למול התקפות גובלינים, רעב, מחלות, וזוועות אחרות. כל פרט הכי קטן בא לידי ביטוי במשחק: גמד יכול לנקוע אצבע ברגל, מכך שיכנס בשולחן בטעות. אם לא יטופל, או אם סתם הוא טיפוס שנוטה לרטון, הוא עלול לדכדך את כולם עם מצב הרוח הרע שלו. המשחק עוקב אחרי אלפי משתנים: רמת המיומנות של כל גמד במאות תחומי התמחות שונים; כל יצור חי עד לרמת החרקים המסתובבים במנהרות; איכות הסלע וסוגו, וכן הלאה.
והכל יביא למותכם.

כי DF, במסורתם של משחקים כדוגמת פארנויה או פיאסקו, הוא משחק על איך הכל השתבש, ואיך קרסנו. איך הקמנו, למדנו, התפתחנו, והכל נהרס. אי אפשר לנצח ב-DF, אפשר רק להשתדל להמנע מלהיכחד, וכאשר מגיע הכיליון, לבהות בו בתדהמה, לעשות כל מאמץ כדי לעצור אותו ולהיכשל, אפילו שידעת, אפילו שהתכוננת. 

זה מה שמתכוונים כשמדברים על Emergent Gameplay, עוצמתו של סיפור שנובע מהמשחק שרק אתה יכולת לשחק, ההצלחות והכשלונות שרק אתה יכול לחוות, כי רק אצלך הדברים קרו כמו שקרו. וואו, כמה שהייתי רוצה לשחק מלא DF, אילו רק הוא לא היה מכוער כל כך. ועכשיו, הוא גם מוצג כיצירת אמנות במוזיאון לאמנות מודרנית.

לאחרונה הסתיים משחק DF בן שנתיים (5 שנים בזמן משחק), אודות הישוב מאטול רמריט, "פרד אמיץ". קורות הישוב מתוארים במשפטים קצרים, בידי גמדים בורים וטפשים, כל חודש מנקודת מבטו של גמד אחר, בתוספת תמונות מהמשחק (שעברו דרך תוכנה אחרת, שהופכת אותם לתמונות ברטרו איזומטרי חמוד וברור), איורים מושקעים, ואפילו סרטונים ומוזיקה במעברים. זהו סיפור של מאבק כנגד הטבע, כנגד אלפים ארורים, כנגד כוחות אדירים מכל בן תמותה, ואחד כנגד השני. זהו גם סיפור מעט ארוך, אפילו שהוא מסופר במשפטים קצרים, אז קחו את הזמן. מומלץ.

דרך אגב, DF מפותח בידי שני אחים, ולמרות שיצא רשמית כבר לפני כמה שנים, הוא עדיין זוכה לגרסאות מחודשות, שמרחיבות עוד יותר את ההיקף המזעזע שלו. (צוות הפיתוח חשב על הכל, הראשון תחת Roguelike)