פרק 39 – לחזור מ-TPK
על כתפי גמדים: אורי ליפשיץ מצטרף לערן אבירם מדי שבוע, בפרקים בני 30 דקות בהם נדבר על משחקי ושחקני תפקידים, עם נושאים שונים מהארץ והעולם.
כתובתנו: gamadim@roleplay.co.il, שלחו לנו מחשבות משלכם על מה שאמרנו, דברים מעניינים שקרו במשחקכם, או נושאים שמעניינים אתכם.
צרו איתנו קשר גם דרך דף הפייסבוק של הפודקאסט, או עמוד הגוגל+ שלנו.
היכנסו לעמוד האייקאסט כדי להירשם לפרקים עתידיים, או הרשמו ב-RSS לרשימות הפרקים עצמן.
לחצו להאזנה לפרק (או באתר iCast):
[audio:http://pod.icast.co.il/1ffecaf0-952c-4ea6-a84c-bf246693c9e0.icast.mp3]
1:10 מהו TPK?
Total Party Kill: כשכל החבורה מתה בבת-אחת.
קרב בוס בסוף ההרפתקה, על גורל האנושות, שבו החבורה נהרגת כולה, זהו לא TPK לצורך הפרק הזה. חלק אינטגרלי מה-TPK הוא תחושת ההפתעה: לא ראינו את זה בא, לא המנחה ולא השחקנים.
3:33 לנצל את החיסול לטובה
כדי להמשיך, צריך דמויות עם מניע, ובעלות ידע חשוב שניתן עד כה בהרפתקה. שאלו את עצמכם איך משיגים את זה, היו יצירתיים. זוהי הזדמנות להחליט דברים מעניינים לגבי הדמויות המתות (אולי הנוכל בעצם שמר יומן סודי? אולי רוחותיהן חסרות המנוח חוזרות ומנסות לגייס ממשיכים לדרכן?) או לגבי המערכה כולה.
מה אם אחת הדמויות, או אחד החפצים, היה יחודי והכרחי למערכה כולה? לא יודע, אבל זו הזדמנות לתת דחיפה מפתיעה לעלילה. מנחה, הפתע את עצמך. זה הזמן לזנוח דברים שראית כהכרחי ומחייב, ולמצוא חלופה מעניינת.
אנדרומדה, סדרה נחמדה סה"כ.
הטובים הפסידו, הרעים ניצחו. עולם המערכה של Midnight.
11:58 הקלו על עצמכם, תאמו ציפיות
אם זה מסוג הדברים שאתם חושבים שעשויים לקרות במערכה, כדאי לתאם זאת מראש, עוד בתאום הציפיות הראשון. היו מוכנים עם פתרונות, לפחות ברמה כללית; כך שכולם יהיו מודעים לכך ש-TPK הוא לא סוף הדרך, הוא רק פנייה חדה.
דיברנו על החשיבות של תיאום ציפיות לקראת מוות של דמות בפרק 10, לגלגל בהחבא או מול השחקנים, כפתרון לשאלה הגורלית הזו. (בגדול: זה סבבה לגלגל מול השחקנים, אבל חשוב שכולם יבינו שמוות פתאומי הוא אופציה אפשרית לגמרי, ושיהיו פתרונות מוכנים למצב שכזה)
13:50 דרכים מעפנות לחזור מ-TPK
"זה היה רק חלום" – מוציא את כל העוקץ מהבחירות של השחקנים. התעלמות מההשלכות, במקום התמודדות עם ההשלכות.
Retcon למטרת תיקון – לחזור בך מטעות, אחרי שהמנחה זיהה בעיה שלא התייחס אליה בשעתו. לדעתי זה לא פתרון טוב ל-TPK, אבל זו כן דרך טובה למנוע אותו, אם עולים על זה במהלך הקרב עוד בטרם הוא נגמר.
נושאי הכלים ממשיכים את דרכם של הגיבורים – לגיטימי.
האחים התאומים של כל החבורה מתאספים בהלוויה ומחליטים לנקום – השלכות? איזה השלכות? חהחהחה! בואו נחזור להרפתקה כאילו לא קרה כלום.
החייאה – נושא בעייתי בפני עצמו. כמו שחזרתו של סופרמן לחיים מבזה את המוות בקומיקס בכלל.
הגבלת לחשים במערכה, מהתעשייה הגובלינית ז"ל. טעיתי, ההסבר לא כל כך ארוך.
שדים\מלאכים משיבים אתכם לחיים, בתמורה למחיר – סבבה, השלכות!
21:18 איך נמנעים מ-TPK
להשתמש בשיטה שפשוט לא תביא למצב של TPK, שלא יתכן שהחבורה כולה תמות עקב החוקים (וגלגול כזה או אחר) באופן בלתי צפוי.
Edge of the Empire גורמת לך לחוש את הפציעות החמורות מצטברות, כך שתבין שכדאי לעצור את הלחימה. בנוסף, אי אפשר למות סתם כך, חייבים לצבור הרבה פציעות חמורות תחילה.
Mutants and Masterminds, ו-True20 (והנה ההתחלה המהירה שלה בעברית, קל20). אתה צובר מצבים שליליים חמורים יותר ויותר, ובכל מקרה, המצב החמור מכולם אינו מוות, אלא יציאה מכלל פעולה.
פרק 23 ו-24, גיבורי על! חלקים א' ו-ב'.
ואנור, העולם מסוכן ואתה עלול למות, אבל לא יתכן שהחבורה תמות כולה בהפתעה. המנחה פשוט לא ישתמש במהלכים אכזריים וקטלניים, שוב ושוב, אפילו אחרי שחלק מהחבורה מתה. (אחד העקרונות שלו הוא להיות בעד הדמויות)
27:35 מנחים קשובים
היה מודע לדברים שאינך מודע אליהם! יופי ערן.
מצד השחקנים, היו מוכנים לברוח במידת הצורך. מצד המנחה, היה מוכן לאפשר להם לברוח. לא כל קרב נמשך עד הסוף המר.
זה שינוי מחשבתי קשה, במיוחד בשיטות מבוססות אתגר, כמו מבוכים ודרקונים, שבהן ברור לכולם שקרב אינו אלא אתגר שאתה אמור להיות מסוגל להתגבר עליו. (והרי זוהי הסיבה לכך שכולם מופתעים כשמגיע ה-TPK).
"מכל אחד כפי יכולתו לכל אחד לפי צרכיו"
חיות פראיות לאו דווקא ינסו להרוג את כל החבורה, יש להן יצרים.
נבלים לאו דווקא ינסו להרוג את כל החבורה, יש להם מניעים.
השורדים מבין הדמויות יכולים להילקח בשבי. זה מקדם את הסיפור למקום מעניין וחדש.
מה שקרה בתפוז הסגול תועד בידי אביב בקומיקס מובחר זה.
הדמות של אורי השתנתה בעקבות המפגש הזה. והנה מה שבסוף קרה לקפטן פינגוס.
הספר Evil של AEG: איך לשחק (כדמות, וכמערכה) כרשע. חלק מסדרה שלמה שעסקה בהרחבות מעניינות.
מה אם הנבלים כן מתכוונים להרוג את כל הדמויות? ייתכן שהן פשוט לא מתו, ומצליחים להתאושש לאחר שהנבלים הולכים. שוב, מה שחשוב זה שיהיו השלכות. שתהיה לזה משמעות.
החוק שכיניתי only mostly dead מהשיטה המצוינת Dungeon Crawl Classics רלוונטי יותר למוות של דמות אחת, אבל הוא עדיין ראוי לציון.
במירוצללים 4 (ולדעתי גם ב-5, והנה חוקי ההתחלה המהירה שלה) אפשר לשרוד משהו שהיה הורג אותך בכך שאתה שורף Edge (נקודות המגניבות של השיטה) באופן קבוע, מאבד את הנקודה לנצח. במילים אחרות, במירוצללים, אפילו אם כולם חוסלו, הם יכולים לקום בסוף הקרב, והם בהחלט מרגישים אובדן.
37:24 סיום
עברתם TPK מזעזע? שלחו לנו! נשמח לשמוע. פרטי יצירת קשר מופיעים בראש הפוסט הזה.
ההרפתקה עם ביצות ה-TPK והדרקון השחור היתה Legacy of the Savage Kinds למו"ד 3.5, מסדרת Dungeon Crawl Classics. היא היתה סבבה לגמרי.
היה לי מנחה שבמשך שנתיים כואבות למדתי ממנו איך בעיקר לא להנחות. למרות שהוא היה בבירור כותב סיפורים מוכשר, רב דמיון ומשקיען- לא יכולתי שלא לחשוב כמה הדמויות היו יותר קהל לעלילה שלו ולנפ"סים שהוא יצר. דוגמה אחת קטנה היתה כשהוא הרג לדמות שלי (ברברי אורבני היפר-אינטליגנט) את הכלב סתם ככה בקרב מול מצליף מוחות, ואז כשחזרנו לנקום הוא הביס אותנו שוב. הדמות שלי איבדה ממש פן באישיות (הכלב עיגל אותו לדמות יותר אמינה), ולא הרוויחה מאום זולת תסכול. וזה לא היה קרב קשה או משמעותי.
מאוחר יותר בעלילה החלטנו לחקור מגדל קוסמים נטוש שעמד לצד הדרך, בלי קשר להרפתקה הראשית. הייתה חידה על דלת בפנים שלא הצלחנו לפתור, ובעקבותיה גרגוילים קמו לתחייה ותקפו אותנו. לא היו לנו נשקים קסומים, או איך לברוח, אז מתנו כולנו. זה היה שילוב מזעזע של "לא פתרתם את החידה שלי אז מגיע לכם למות!" לבין "איך אתם מעזים בכלל לחקור את העולם המעניין שאני שם בפניכם?!"
נשברתי ופרשתי מהקבוצה. בגיל 14 זה היה האירוע שפתח לי את הדלת להתחיל להנחות בעצמי (מתוך רצון לעשות משהו יותר מוצלח). אז עוד לא ידעתי לשים את האצבע על מה הפריע לי בסגנון ההנחייה שלו, המאוד גייגאקס-י ומקובע, אבל אני חייב לו תודה אדירה על הTPK הנ"ל- זה לא יכול היה לבוא בעיתוי יותר טוב.
אנדרומדה מתחילה 300 שנה אחרי נפילת הקהילה ולא 1000. חוץ מזה, אחלה פודקסט 🙂