קיבוץ נוף גנים – הצעה לפיילוט

רני שמשון
חבר ועד הקיבוץ השמנמן, בעל השפם האפור העבה, שנוהג לשלב את ידיו על חזהו ולצמצם את שפתיו לפני כל שיחה.
"אני פועל כבר שנים מבפנים כדי להפריט את הקיבוץ'. בניין המועצ'ה הזה? בז'בוז' של מקום. צ'ריך להיות ביתן להש'כרת קייקים."

צביה חבצלת
כאחראית הפעילויות של מחלקת הבידור, צביה דואגת לארגן את הסרט של יום שלישי במועדון לחבר, את פסטיבל "אביב הגיע" בחול המועד פסח, ואת הלפתן המתחלף בחדר האוכל, בין היתר. נראה שאין גבול למרץ וליצירתיות של הגברת הקטנה הזו!
"אני מאמינה שגולדה מאיר סללה את הדרך לנשים נוספות בפוליטיקה הישראלית. נכון, עברו כבר שלושים שנים, ומאז כולם היו גברים– אה, ארבעים? טוב, ובכן, שלושים, ארבעים, מה זה משנה, זה רק עניין של זמן עד שאני אהיה ראש ממשלה. או מישהי! כל אחת יכולה להיות ראש ממשלה. כלומר, לא כל אחת, רק מישהי עם כישרון שמוכנה להתאמץ. אבל אישה! כבר הראתי לכם את ציורי הקיר המדהימים שלנו, שמתארים את תקופת חומה ומגדל של הקיבוץ? הם צוירו בידי אמן מקומי! בואו, זה כאן."

סתיו אריאלי
תלמידת תיכון שעושה את הקיץ אצל דוד שלה בקיבוץ, כי ההורים שלה חושבים שזה יעשה לה רק טוב: המרחבים הפתוחים, האוויר הנקי, ועוד מני דברים שסתיו לא ראתה כבר שבועות כי היא נשארת בתוך המשרד כל הזמן, מתכתבת עם חברים בטלפון הנייד.
"אמא שלי תימניה. שמחת החיים האדירה שלי זה משם."

הארולד ליוואי
מתנדב שחור עור מארה"ב, שמנסה להכניס את תושבי הקיבוץ לכל האופנות האחרונות, בהצלחה חלקית אם בכלל. אך זה לא מונע ממנו לנסות! הארולד מבחין בהזדמנויות עסקיות לרוב, ומקווה להקים בארץ אימפריה יחצ"נית על שמו, הוא הבין שזה חזק כאן, ונראה שיש מלא פוטנציאל.
"כשאני מגיע למועדון בשפיים, כל הבנות פונות להסתכל עלי. אין, אין אף אחד עם מכנסיים כאלה בארץ. עד הפופיק זה הדבר החדש, אני אומר לכם! עכשיו שניים במחיר אחד במרכול. הנחה לחברי קיבוץ!"

שרית ביטון
אחות הקיבוץ, בחורה נחמדה ויפה שנהגה פעם לצאת עם איתמר, ומאז יצאה בערך עם כל אחד אחר.
"צביה היא אדם מקסים. פשוט מקסים. קצת חונקת. טוב, מאוד חונקת. אבל מקסימה."

איתמר יוגב
אחרי שהשתחרר, חזר איתמר לקיבוץ, ומאז בעיקר בזבז את זמנו בחדר המועדון, לפעמים מנסה להרים את הלהקה שלו (לשעבר "חדוות העמקים", "הנוקמים במחרשה", ועוד; כיום "עכבר-ברוש"). במהלך הסדרה הוא עובר בין ענפים שונים במשק, עוזר פה ושם, בעיקר כחוואי מלפפונים.
"וואו! אתם מבינים מה אפשר לעשות עם זה? צריך למכור את זה לצבא, או משהו!" (אחרי שראה לראשונה עגבניה מתפוצצת כשמטיחים אותה בקיר)

דינה 
שמנה ומסופקת, דינה מסתדרת בקיבוץ בדרכים שמעטים מצליחים להבין, ולעיתים מעט מעוררות חשד.

יוסל'ה מכנסיים
חבר הועד השמנמן, שתמיד משתבש לו הכל. נשוי באושר למלכת היופי של ישראל 1983, עם שלוש בנות קצינות בתפקידי מפתח במודיעין.

אשר לייבוביץ'
איזה מישהו שאחראי על משהו ואז הוא הולך אחרי שתי עונות ולאף אחד לא איכפת בכל מקרה.

תקציר העונה הראשונה: "הבור"

לאחרונה החלו חפירות בשדה על גבול הקיבוץ, כהכנה לבניית בניין משרדים מתקדם, שאמור להוות אבן פינה לקריית היי-טק עתידית, כדי למשוך סטארט-אפיסטים. אך כבר בתוך כמה ימים התגלו במקום שרידים מתקופה קדומה, מה שמשך למקום את אנשי המכון הישראלי לארכיאולוגיה, שעצרו את תהליך הבנייה כליל. במהלך העונה מנסה צביה להילחם גם באנשי המכון וגם בועד הקיבוץ, כדי לאפשר את המשך הבנייה במקום, ולוודא שישתל שם שדה אוכמניות חדש במקום בניין המשרדים.

דמויות חדשות החל מהעונה השלישית:

חגי שפר
שליח ממשלתי שבא כדי לוודא שהקיבוץ ישאר על הרגליים. דתי בכיפה סרוגה, מלא התרגשות וחדוות מולדת. הוא דואג לשמור על כושר, עושה הקפה מסביב לקיבוץ כל בוקר לפני שחרית.
"אתה בא להשלים לנו מניין? זה יהיה, בלי נדר, המניין הכי מדהים שהשתתפת בו."

בני אגמון
בצעירותו נבחר לראש הנוער העובד בראשון לציון, והרים פורימון שאפתני כל כך, שרוקן את התקציב של הקן לכל השנה הקרובה. כשליח מטעם משרד האוצר, אגף הקיבוצים, הוא ישתדל לסדר את ההתנהלות בקיבוץ, בניסיון למנוע פשיטת רגל.
"אוף, בגלל מופע סוכות אני עומד לפספס את אייקון. לא? לא מכירים? לא חשוב."