עלילות עלילון, חלק ג'

בפעם שעברה:
"בוא נעשה קומיקס!"
"אוקי!"
"יאי!"
"אבל זה דורש מלא הכנה מראש!"
"בוא נכתוב על זה פוסט!"
"יאי!"

בינתיים אביב סיפרה על קורותיו של וי בריבוע.

כשהתברר שאנחנו עומדים לעשות וובקומיקס גיימרי חדש, כזה שפונה לקהל של שחקני מחשב, לוח ותפקידים, ישבנו ועשינו חושבים. היה לנו ברור שאנחנו רוצים המשך רוחני לוי בריבוע, שילוב של סטריפים אקטואליים וסיפור מתמשך עם דמויות משעשעות. עכשיו רק צריך להחליט מהו הסיפור הזה, ומי הן הדמויות.

העלנו ופסלנו די הרבה רעיונות, למשל "מה מתרחש בחברת עיצוב משחקים", או "שני חבר'ה על ספה" (הי, זה קלישאה כי זה עובד), אבל לא הצלחנו לחשוב על דרך לייחד אותם, או שלא הצלחנו להמציא יותר משלושה סטריפים התואמים לנושא. שלושה סטריפים זה כלל האצבע – אם אין לך לפחות שלושה ישומים לרעיון, הרעיון לא יכול לעבוד בתור מיכל לעוד רעיונות.

אז באיזו נסיעה הביתה באוטובוס ישבתי וחשבתי, הא, היום כשישבנו ודיברנו על הקומיקס, עלו הרבה בדיחות. אבל הן היו על הדברים שאנחנו חווים: על החיים באנגליה, על המשחקים שאנחנו משחקים, על יצירת וובקומיקס, כי זה מה שאנחנו עושים כרגע. כל הדברים האלו שעשעו אותנו, אולי אפשר לעשות מהם וובקומיקס? (חוץ מהאחרון, אנחנו לא רוצים להיות עד כדי כך מטא). אולי בעצם אפשר לעשות וובקומיקס, על אנשים שנמצאים באנגליה ומשחקים במשחקים?

השראה, לא העתקה

אז זה הרעיון שהעלתי בשיחה הבאה שלנו. קומיקס שאינו עלינו, כי אנחנו לא רוצים משהו אוטוביוגרפי וזה גם מרגיש אגואיסטי משהו, אלא כזה ששואב מסגנון החיים והסביבה שלנו. עם דמויות שנוצרו בהשראתנו, אבל לא כדי לייצג אותנו, אלא פשוט בגלל שקל לנו יותר לחשוב על דברים משעשעים עבורן – עולם התוכן שלהן יתבסס על שלנו.

מכאן והלאה, דברים התפתחו די מהר! בדומה למצבנו האקטואלי, הדמויות יהיו כולן ישראלים שעברו ללונדון, כי קל לנו לעשות בדיחות על ציפיות של ישראלי שחי בבריטניה, והמפגש בין התרבויות, במיוחד ברמה הגיימרית. זוג אחד גר כאן כבר שנה, הזוג השני הגיע רק עכשיו, שוב פעם בדומה לחיינו שלנו, וזה מקל עלינו משמעותית להציג את הבדיחות: הישראלים שכבר כאן יכולים להציג דברים לישראלים שרק הגיעו.

מצאנו משהו כמו 30 בדיחות בתוך זמן קצר, החל מרעיונות גסים ועד לקונספטים שאפשר כבר לפתח לסטריפ שלם, ואפילו לא התאמצנו יותר מדי. זה מצוין, כי זה הוכיח שמצאנו מסגרת רעיונית שכיף לנו להשתמש בה, וכיף זה חשוב, כי זה הגורם העיקרי ששומר על התמדה. כזכור מפעם קודמת, להתחיל מיזם זה קל, להתמיד זה קשה; וכשפיתחנו את הדמויות ואת הרקע הרעיוני, הרגשנו שוב שאנחנו בסביבה נוחה, כמו שהרגשנו בזמנו כשהמצאנו סטריפים עם ירון ורועי. יהיה לנו קל להתמיד עם זה.

הדמויות החדשות הן הגזמה קיצונית של מאפייני אישיות שלנו, בפיזור רחב. אני לא רוצה לספיילר יותר מדי, כי חלק מהקטע הוא לגלות אותן עם הזמן, אבל הנה סיכום קצר:
נדב מבוסס עלי, הוא גיק וגיימר שאוהב כל משחק. בת זוגתו (אישתו? עוד לא החלטנו) היא חבצלת, שלומדת לתואר שלושים ושבע אלף, בחורה חדה על גבול האכזרית.
רותם מבוססת על אביב, והיא גיימרית חובבת משחקי תפקידים שמפתחת התמחות במשחקי מחשב, קוספליירית ופאנגירל עזה. בן זוגה הוא גיא, בחור מקצועי ורציני, גיימר של משחקי מחשב וחובב גאדג'טים.

איזה סיפורים נספר עם החבר'ה האלה? מה שבטוח, לא סיפור מתמשך אחד ויחיד. נעשה קשתות סיפוריות, או בדיחות מתמשכות של 5-6 סטריפים, אבל אין לנו "סיפור אחד לספר". אנחנו משתמשים בהם כפלטפורמה לבדיחות, ובניגוד לוי בריבוע, הם יהוו את עיקר הסטריפ, כשמדי פעם נעשה בדיחות אקטואליה.

אה, רגע, שכחנו מהאקטואליה!

ואז נזכרנו באקטואליה

בשלב הזה היה לנו בסיס לסטריפ, ואפילו כבר פיתחנו את הסטריפים הראשונים, החשובים כל כך, כי הם אמורים להציג משהו או שניים על הדמויות, לבנות את הרקע, ובו-בזמן, להיות מצחיקים בפני עצמם. אבל הפורמט שלנו התעלם, בעצם, מ-"סתם" בדיחות אקטואליות, על משחקים או אירועים גיקיים שמתרחשים באותו השבוע. ישבנו ותהינו האם צריך אותן, והחלטנו שכן.

בדיחות אקטואליות הן חשובות מאוד. אנשים חוזרים לסטריפ כדי לראות את הדמויות שהם מכירים עושות דברים משעשעים, אבל אנשים חדשים בדרך כלל נחשפים לסטריפ באמצעות בדיחה אקטואלית כלשהי ששותפה בפייסבוק (או נגנבה והופצה מאות פעמים ברחבי האינטרנט ללא קרדיט הפניה למקור). חוץ מזה, כיף לחשוב על בדיחות אקטואליות, הן נוטות להיות אהבליות אפילו יותר מהרגיל.

אז הנה הלו"ז השבועי שלנו, הצעתי: ביום שני עולה סטריפ אקטואלי, וביום חמישי עולה סטריפ "עלילתי".
"אחלה," אמרה אביב, "אלא שיש לי זמן לעשות רק סטריפ אחד בשבוע."

סטריפ אחד בשבוע

למרות הפצרותי, אביב מסרבת להתפטר מהעבודה הקבועה שלה, ולכן נדרשנו למצוא פתרון ביניים.

מראש פסלתי את ההצעה שנעלה רק פיסת תוכן אחת כל שבוע. אם כל פיסת התוכן שמציג האתר הוא תמונה אחת עם שלושה פאנלים, הוא חייב, לטעמי, להתעדכן יותר מפעם אחת על מנת שירגיש חי. עקב כך, יצרנו תוכנית רב שלבית, שמורכבת בעיקר מזיעה ותקווה.

מדי יום חמישי יעלה הסטריפ – אם יש לנו משהו אקטואלי ומוצלח, אז יעלה אקטואלי. אחרת, יעלה הסטריפ העלילתי הבא. אנחנו יוצרים סטריפים עלילתיים ברקע כל העת, וצוברים מחסנית של סטריפים שבעצם אינם תלויים בתזמון ההעלאה. (כמעט; ממש היום פסלנו סטריפ אחד שמתאים ספציפית לחודשי החורף, אבל הוא צפוי לעלות רק במרץ, וזה כבר יהיה מאוחר מדי).

מדי יום שני יעלה סיכום חוויה משחקית כלשהי, שלי, ולפעמים של אביב. זה יכול להיות מבוסס על כל משחק, כל עוד זה קצר למדי, משעשע, ובאנגלית (הנקודה השלישית תוסבר בהמשך). בעתיד, אנחנו חושבים להעלות סרטוני Let's Play, אולי סטרימינג, כל עוד הכל נעשה באופן מבדר כמובן. בסופו של דבר אנחנו מקווים שהסטריפ יצבור מספיק פופולריות, כדי להצדיק מעבר לשני סטריפים בשבוע.
הסטריפ העברי מתארח באתר הגמדים, כחלק מאתר הגמדים, בו כבר עולה משהו כל יום שני – הפודקאסט. אפילו אם אתה, גולש X ישראלי חביב, בא לאתר הגמדים רק מדי חמישי, רק כדי לראות את הסטריפ, עצם העובדה שהאתר מתעדכן גם מעבר לכך שומרת על התחושה שהוא חי, והתוכן שמוצע בו מהווה, אנחנו מקווים, מספיק אלטרנטיבות שיעניינו אותך (כמו שאנחנו מקווים שחוויות המשחק שלנו יעניינו את הקורא באנגלית). וכעת נסביר למה אין לקומיקס בעברית אתר משלו.

עברית ואנגלית

מהרגע הראשון התמודדנו עם הדואליות שבטבענו – טוב מול רוע! סדר מול תוהו! וגם, הרצון העז לכתוב סטריפ שיפנה בו-זמנית לקהל שנהנה מוי בריבוע ו\או השקיע במימון ההמונים, ולקהל בחו"ל. כי בכנות, כמות העבודה הנדרשת פשוט לא מצדיקה את עצמה עבור קנה המידה שאנחנו צופים שנמשוך בקהל הישראלי. אנחנו מדמיינים עתיד שבו הסטריפ הזה, שלטעמנו הוא ברמה מקצועית (לדעתנו כבר וי בריבוע התבגר לרמה כזו), מממן ומחזיק את עצמו, וזה מחייב שנפנה לקהל קורא האנגלית. אז הסטריפ יהיה בשתי השפות. זה טריקי.

התחלנו עם האנגלית, כי זה יותר ברור ובטוח. למשל, בטוח שיהיה לסטריפ האנגלי אתר משלו, ועמוד פייסבוק משלו. בטוח שלא יהיה בהם עברית, כי קהל קורא אנגלית ירתע מאתר דו-לשוני. חשבנו לכלול את הסטריפ הישראלי בתוך האתר הזה, אבל הרעיון לא מצא חן בעיני, כי גם קהל ישראלי ירתע מאתר דו-לשוני. לכל אחד מגיע שירגישו שמשקיעים בו, שהוא באתר שפונה אליו. חשבנו לפתוח אתר נפרד לגמרי לעברית, אבל זה בתכל'ס אמר להכפיל את כמות העבודה ברמה המנהלתית – להעלות את הסטריפ החדש בכל אתר בנפרד, לכתוב טקסט לפוסטים בשתי השפות, ואחרי שהתקבל רעיון "יום שני הוא סיכום חווית משחק", זה אומר לכתוב מספר פסקאות בשתי השפות, כל שבוע. ואני מזכיר שאביב ואני עושים את זה בזמננו הפנוי, ושאני, שעיקר האחראיות המנהלתית והכתיבה נופלות על כתפי, מתפעל אתר תוכן שלם נפרד בזמן הפנוי הזה. אאאזזזז… לא, זה לא יעבוד.

אחזור על זה בפעם השלישית, זה מספיק חשוב: להתמיד זה קשה. אנחנו צריכים למצוא כמה שיותר דרכים להקל עלינו להתמיד. תוך שמירה על רמה גבוהה, כמובן, כי יש מקומות בהם אנחנו לא מוכנים להקריב איכות. אבל יש כאן גבול מורכב, וצריך לאזן אותו.

ממש בימים האחרונים החלטנו על הפתרון, והוא מיזוג מאמצים. "עד ארבעה שחקנים" יעלה באתר הגמדים, כחלק ממה שהופך בתכל'ס לאתר תוכן מקיף, אבל יזכה גם בדומיין נפרד וב-RSS נפרד, כדי שמי שמעוניין רק בו, יצפה רק בו. Up to Four Players יעלה באתר משלו, עם עמוד פייסבוק משלו, הכל באנגלית.

ב-18 בינואר יתחיל הסטריפ בעברית ובאנגלית, וכבר ביום חמישי שאחריו יתחילו להתעדכן הסטריפים על בסיס שבועי, לפי הלו"ז שניתן מקודם. אם הוא ימצא חן בעיניכם, אנא שקלו להפיץ את הסטריפים החביבים עליכם ברשתות החברתיות, זה חשוב במיוחד בחודשים הראשונים, ובמיוחד לקהל דובר האנגלית, שלא קל לנו להגיע אליו. שיהיה לנו בהצלחה!

שמות שנפסלו

לסיום, בואו נחזור כמה צעדים אחורה: אחרי שנסגרנו על המסגרת הרעיונית של הסטריפ, ישבנו לחשוב על שמות. כרגיל, זה היה מאוד קשה, ובסוף החלטנו על "עד ארבעה שחקנים", כי לדעתנו זה תופס יפה את העובדה שאנחנו מדברים על משחקים, ושיש ארבע דמויות ראשיות. למען הבידור, הנה שמות אחרים שהעלנו, ונפסלו כולם (אם כי חלקם נשארו ברשימה יותר זמן מכפי שהייתם מצפים!):
אין פה חומוס, או באנגלית Land of no Humus
מבוכים ודרכונים
חציית התעלה
אמר אף אחד, אף פעם
תורך
התעשייה הגובלינית
תרבות הפנאי
Engaged for amusement
Critical Brit
הצלחה בריטית, או באנגלית Britical Success
define:game
The play's the thing
תוכן להורדה, או באנגלית DLC