הגיבור
שמך אוֹרְגֶנְבָאלְד ואתה גנב.אביך, סבך, וסבו של סבך גם כן היו גנבים, אך סב סבו של סבך היה דווקא נפח כושל. אמך, חנוונית חסרת מזל שהתחתנה עם אביך לאחר שהוא שדד את החנות, ניסתה לשלוח אותך לבית הספר, אך תוך זמן קצר מטבעותיהם של הילדים האחרים מצאו את דרכם לכיסיך. הצגת את הכסף לאביך והוא הנהן בסיפוק, "מחר לא תלך לבית הספר, אלא למקום הרבה יותר נחמד." הוא הוביל אותך לגילדת הגנבים והכיר לך את חברי הגילדה. תוך זמן קצר נעשית לבן-בית: למדת להתגנב בחשיכה, לחתוך ארנקים ולפרוץ מנעולים.
בגיל חמש-עשרה פרצת למאפייה. החלקת בין מדפים גדושי סופגניות, חלות, לחמניות וצימוקים. חטפת לחם, קרעת את הקליפה הפריכה ונשכת את לבו הרך. נבוט כבד הכה בראשך. כשהתעוררת מצאת את עצמך בבית השומרים. השומרים קללו אותך והרביצו לך עד שאביך חילץ אותך מהמקום בפנים קודרות. הם אילצו אותו לשלם קנס של מאה מטבעות פלטינה. למחרת הוא הציג בפניך נערה קצוצת שיער, "הבחורה הזו תלמד אותך לגנוב."
הסתדרתם היטב זה עם זו. בגיל שמונה-עשרה פרצתם לבית הספר וגנבתם גביע זהב. מכרתם אותו והרווחתם סכום כסף גדול. חזרת לביתך עם שק מטבעות מצלצלים. אביך הנהן בסיפוק, "אני אקח את הכסף. אתה חייב לי מאה מטבעות פלטינה, זוכר?" נתת לו את השק והוא המשיך בכובד ראש, "עבדת יפה הערב. כבר למדת את כל מה שאתה צריך לדעת, והגיע הזמן שתעזוב את הבית. קדימה, ארוז את הדברים וצא לדרך."
"עכשיו? חכה, אבא, אף פעם לא יצאתי מהעיר."
"אימנתי אותך היטב, אתה תסתדר. העולם פתוח לפניך. רק ציית לכללים הבאים: אל תישאר באותו המקום יותר מיומיים, אל תיקשר לאף אחד ואל תתערב בענייני המלוכה. והכי חשוב, הישאר נאמן למקצוע. אל תנסה להיות גיבור!"
כך יצאת אל העולם הגדול. במשך שנתיים נדדת מעיר לעיר. יום אחד ניסית לפרוץ לבנק והפעלת מלכודת קסומה שהרדימה אותך. התעוררת בתא הכלא.
כאן מתחילה ההרפתקה שלך...
עצור!
אם עוד לא סיימת את הספר, אזור זה יפגום בהנאתך במשחק!
