ספרי משחק
ספרי משחק אינם דומים לאף ספר אחר. הם משלבים בין סיפורי הרפתקאות ופנטזיה לבין משחק תפקידים, ומאפשרים לקורא לקחת חלק פעיל במעלליו של הגיבור וגורלו. לכאורה זהו קונספט פשוט: לוקחים ספר, ממלאים אותו בקטעים ממוספרים ושולחים את הקורא להרפתקה. למעשה, השלכותיו משמעותיות: בפעם הראשונה בהיסטוריית הספרות, הקורא בונה את עלילת הסיפור בעצמו.נסו להיזכר: כמה פעמים קראתם ספר ורציתם להשפיע על פעולותיו של הגיבור? לנזוף בו? לצעוק עליו? כולנו חווינו את התסכול שבקריאה חוזרת, בה הגיבורים יאמרו את אותן המילים, יבצעו את אותם המעשים ויטעו באותם המקומות שוב ושוב. אילו רק יכולנו להזהיר את אדמונד מ"נרניה", לייעץ לפרודו מ"שר הטבעות", ולהרגיע את נורית מ"הנסיכה הקסומה"... בספרי משחק, אנחנו יכולים! הם מאפשרים לנו לקחת חלק פעיל בסיפור ולשחק את הגיבור בעצמנו.
אני עדה לילדים, בני נוער וגם מבוגרים השונאים לקרוא, אך יושבים שעות מול ספרי משחק. האינטראקטיביות של הספרים האלה משחררת אותם מהמאמץ הכרוך בקריאה, התחושה שהם צופים פסיביים בחייהן של דמויות אחרות. (צודק מי שיאמר שקריאת ספר היא למעשה תהליך אקטיבי, בו הקורא בורא את הדמויות והעולם בדמיונו, אך בואו נודה באמת - לא לכולם יש כוח וסבלנות לתהליך הזה.) ספרי משחק הופכים את הקורא לגיבור במובן המילולי. הוא יחליט מה יהיה הצעד הבא, מי יצליח, מי ייכשל, מי יחיה ומי ימות. המחשבות, ההחלטות, הבחירות וגלגולי הקובייה שואבים אותו אל תוך הספר, ומעניקים לו תחושה של כוח וחופש. אני מקווה שספרי המשחק יתפתחו ויפרחו במדינתנו, ושהספר "לשחק באור המנסרה" יהווה אבן דרך בהתפתחות הזו.
קריאה נעימה,
דסי
עצור!
אם עוד לא סיימת את הספר, אזור זה יפגום בהנאתך במשחק!
